ברחבת הכנסת נערך לראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון טקס אשכבה, שם נשאו דברים ראש הממשלה, נשיא המדינה, סגן נשיא ארצות הברית, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ועוד.

נשיא המדינה פרס אמר: "אריק, חבר, מנהיג ומצביא. אנו נפרדים ממך היום. היית כתף שעליה נשען בטחונו של עמנו. תולדות חייך שזורים בתולדות המדינה וחייך הקדשת לחַיֶּיהָ. טביעות רגליך חרוטות בכל גבעה ועמק, יבולם קצרת בחרמש ועל השיבולים הגינות בחרב. טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי, קיבלת וביצעת החלטות נוראות – הוד. זכורני שבראשית שנות החמישים, התבקשתי להציג בפני דוד בן גוריון קצין צעיר שהיה אז סטודנט להיסטוריה בעל רעיונות מקוריים להכות בפדאיון שהסתננו לירושלים. התיאור שקיבלתי עליו נשמע באוזניי כשיר יותר מאשר ביוגרפיה. נאמר לי שהוא חכם ואמיץ- בלתי שיגרתי ונועז, בעל כושר הנהגה וכושר החלטה נחוש. חייל שאינו חת מאויב ואזרח שאינו נבהל מחזון. צעיר זה, אריק שרון שמו, נולד לגדולות. נפגשנו עמו ומיד נוצרה בינינו חברות. חשתי שלפני צעיר שהוא משכמו ומעלה, נכון לשרת את עמו עד תום, וביכולת נדירה. בן – גוריון אהבו ממבט ראשון, דבריו כבשו לבבות, פָקוּדַיו הלכו אחריו בעיניים עצומות ובהיפגע אחד מהם הוא לא עַזבהו עד להחלמתו המלאה. למשפחות השכולות שיקיריהם נפלו בקרב הוא היה אח ומנחם. הוא ידע לספר גבורתם בשפה מרגשת ובלתי נשכחת. ישראל אהבה אותו והוא אהב את בניה ורגביה.
אריק היה איש אדמה. ריחה ערב לאַפוֹ ואת תלמיה הוא חרש, זרע וקצר ועל שלומה הוא הגן כאריה, את בניה הוא לימד קשת ואת צעיריה להניף חרמש. וכשהיה כבר אגדה צבאית בחייו, הוא לא פסק לשאת עיניו ליום שבו ישראל תשכון לבטח, בניה ישובו לגבולם והשלום יפקוד את הארץ המובטחת. היו פנים באישיותו של אריק שלא נרשמו בביוגרפיה הצבאית שלו כמו הרגישות שלו שפרצה משתיאר פרח או עץ, פרפר או ציוץ ציפור וכמובן כשדיבר על חבריו או רעיו. אהבת לילי ואריק הייתה לשם דבר, ילדיו שכנו בליבו והוא קרן להם קסם.
עמרי וגלעד עמדו לצדו לילה ויום, עד לנשימתו האחרונה, במסירות ובאהבה שאין לה קץ. אנו מלווים היום למנוחה אחרונה לוחם משכמו ומעלה, מפקד שידע לנצח, מנהיג שנשם חלום, אדם שהקסים את הבריות, גם בשעות הקשות.
אריק, איש נדיר היית. הפכת דברים שנראו כבלתי אפשריים למנופים של אפשרויות אדירות. תמיד הדפת סכנות ומעולם לא דחית הכרעות, החלטת וגם ניצחת. תדע מנוחה, מנהיג גדול- שלא הרשה מנוח לעצמו בשירות עמו, בהגנת ארצו ובהפרחת שדותיה. האדמה שממנה באת תחבק אותך עתה בזרועותיה הגדולות והחמות של ההיסטוריה של עמינו. היא תקבל אותך כאיש שהוסיף לה פרק היסטורי בלתי נשכח.
וכדברי המשורר:" ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני… " תחסר לנו אריק, יהי זכרך ברוך".

ראש הממשלה נתניהו אמר: "אריאל שרון היה מגדולי המצביאים שקמו לעם ישראל ולצבא ההגנה לישראל. אריק שייך לדור המייסדים, דור הקוממיות. וקוממיות ישראל הייתה מותנית בראש ובראשונה בהעמדת דור לוחמים יהודים שיחדשו את מורשת הגבורה היהודית בארץ ישראל, מורשת שנראה היה שעברה מן העולם בשנות הגלות. לאריק שרון היה תפקיד מרכזי בבניית מורשת גבורה זאת. הוא לחם בשורות צבא ההגנה לישראל במשך שנים ארוכות – ממלחמת העצמאות ועד לקרבות הגורליים של מלחמת יום הכיפורים.
בדוקטרינת הלחימה של צה"ל הוא הניח יסודות מרכזיים, ובראשם תפיסת התגמול והיוזמה במלחמה נגד הטרור. הוא עשה זאת בהקימו את יחידה 101 כשהוביל לוחמים עתירי תהילה כמאיר הר-ציון וחבריו. אריק גם גילם ויישם בפיקודו את תורת האיגוף בקרב. הוא עשה זאת בצניחה במעבר המתלה במבצע סיני, ובקרבות האיגוף הגדולים של מלחמת ששת הימים. אבל יותר מכל באה לידי ביטוי יכולת התמרון והפיקוד שלו במלחמת יום הכיפורים, כשהוביל את כוחות צה"ל מעבר לתעלת סואץ וכיתר את הארמיה השלישית המצרית. בצעד הזה, בפיקודו, הוא הביא לשינוי פני המערכה ולסיומה המוצלח של המלחמה שנפתחה בתנאים קשים ביותר למדינת ישראל. במעמדים אלה גילה אריק אומץ לב ותושייה, שהוקרנו לפקודיו ותרמו תרומה חשובה לעוצמת הלוחמים.
כשר וכראש ממשלה הוא עמד על זכותנו לפעול להגנתנו במרחב כדי שנוכל לחיות כאן בביטחון, זכות שאנו עומדים עליה גם היום ושהיא תנאי הכרחי לקיומנו ולקיומו של שלום.
לא תמיד הסכמתי עם אריק והוא לא תמיד הסכים איתי, אבל כשהוא שירת בממשלתי וכשאני שירתי בממשלתו, עבדנו בשיתוף פעולה למען ביטחון ישראל ולמען כלכלת ישראל. אריק היה אדם מעשי, פרגמטי, והפרגמטיות שלו הייתה נטועה ברגש עמוק, רגש עמוק למדינה ורגש עמוק לעם היהודי. הוא הבין היטב את מהות האנטישמיות, את הצורך של היהודים להיות אדונים לגורלם במדינתם. הוא החשיב מאוד את הקשר שלנו עם בעלת בריתנו הגדולה ארה"ב, ולצד זה ידע גם לעמוד בתקיפות על האינטרסים החיוניים שלנו ברגעי מבחן. כשהתגובה הבינלאומית לאחד מפיגועי הטרור נגדנו נראתה לו פייסנית מדי, הוא פנה לקהילה הבינלאומית ואמר את הדברים הבאים:
"אל תחזרו על הטעות הנוראה של שנת 1938, אז החליטו דמוקרטיות נאורות באירופה להקריב את צ'כוסלובקיה למען פתרון זמני נוח. אל תנסו לפייס את הערבים על חשבוננו. לא נוכל לקבל זאת". סוף ציטוט.
אריק הבין שבדברים הנוגעים לקיומנו, הנוגעים לביטחוננו – עלינו לעמוד איתן. אנו שומרים על עקרונות אלה. מדינת ישראל תמשיך להילחם בטרור, מדינת ישראל תוסיף לחתור לשלום תוך שמירה על ביטחוננו, ומדינת ישראל תפעל בכל דרך למנוע מאיראן את היכולת להתחמש בנשק גרעיני. בתולדות ישראל יירשם אריאל שרון כאחד המצביאים הגדולים שקמו לנו, וכאחד הלוחמים הגדולים למען עם ישראל בארצו.
אריק, עם ישראל נפרד ממך היום. תרומתך הייחודית לביטחון המדינה חקוקה בדפי ההיסטוריה של עמנו. זכרך יהיה נצור לעד בלב האומה".

בגבעת הכלניות הספיד הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ שאמר: אריק,
המפקד,
רבים היו התארים שליוו אותך לאורך השנים ונדמה כי זהו התואר שהגדיר אותך טוב מכולם.
גם כאן, על הגבעה בה יפרחו בקרוב כלניות ראשונות, ניתן לזכור בבהירות את המפקד שהיית, על אף השנים שחלפו מאז פשטת מדיך.
היום, כשאתה שב בפעם האחרונה אל הבית שכה אהבת, עלו ובאו טורים ודורות של לוחמים להצדיע לך בפעם האחרונה, כמו הייתה קריאתך 'אחרי', ממשיכה ומהדהדת באוזנם.

באתי להצדיע לך גם אני היום, כראש המטה הכללי של צה"ל, כלוחם, כמפקד בצנחנים ובצה"ל שהלך אחריך בתחנות שונות בדרך, גם כשהדרגות כבר לא עיטרו את כתפיך.

באתי לומר לך, כי הצבא המגן של העם אשר היה יקר לך כל כך, ימשיך להתקיים בצלמך ובדמותך עוד שנים רבות.

באתי לספר לך, כיצד ימשיכו ויעוצבו מפקדי צה"ל לאור התכונות שניכרו בך כמפקד. מבט מפוכח וקר רוח, חשיבה שתוצאתה יוזמה, ונחישות המעשה, המלווה את כל אלה, הם שלושת הפנים הנחוצים לכל מנהיג ומפקד בראייתי.
_____
מבט מפוכח וקר רוח- אל מול כל איום ואתגר העומד מול ארצנו, זה המתאפשר על ידי מיזוג מופלא של לוחם וחולם, מפקד ואיש ספר, הנטוע בנופיה של הארץ הזו ואוהב אותה אהבה שלמה. עובד האדמה שהזניק את התעשיה המתקדמת, הלוחם המחוספס עם המנוי לפילהרמונית, הוגה האמירה בגדוד 890, שהיא ציווי ללוחמינו- "לא חוזרים עד שמבצעים", אך גם המנהיג השקול שידע לומר ש"כוח הוא נחישות אבל גם איפוק".

יוזמה- לאיתורו של הפתרון הנועז והחדשני, היצירתי והגמיש מבלי לאבד את שיקול הדעת, גם כשנדרש לשחות נגד הזרם; זוהי היוזמה לפיה פעלת גם לאחר שנים שכבר פנית לשבילי חיים שונים, כשזיהית את הצורך בהקמת יחידה כמו ה-101. המבט המפוכח נוכח מציאות הטרור היומיומית הדורשת תגמול הולם ונועז של הנחושים בלוחמים עורר את היוזמה להקים יחידה שכזו.

הנחישות- לבצע את המעשה באופן המותאם ביותר אל מציאות שדה הקרב בו נקראת להלחם ולהשיב לעם ישראל באומץ לב ובקור רוח את ההרתעה ואת תחושת הביטחון, בכל דרך שתדרש, כשהמוכנות לכל תרחיש היא נר לרגליך.

בכל שנותיך כמפקד וכמנהיג, הוביל שילוב זה את דרכך. זהו השילוב הנדרש גם היום מכל מפקד בצה"ל.
ידעת לבחור את הטובים שבלוחמים, את האמיצים שבמסתערים, את דור העתיד של אלו שברבות הימים יהפכו להיות מפקדיו הבכירים וסמלי הגבורה של צה"ל- ובמנהיגותך הסוחפת, לעמוד בראשם.

נדמה כי אין תפיסת לחימה שלא ניתן לזהות בה את טביעות אצבעותיך כמפקד. על הקרבות עטורי המורשת שעליהם פיקדת, נכתב רבות כל כך, אך יש צמד מילים שייטבו לתאר את הרוח שהותרת- "רוח הלחימה".
זוהי הרוח אשר גרמה לכל אדם שפגש בך, לרצות לשרת תחת פיקודך.
הרוח שפיעמה בכל לוחם שזכה ללכת לקול צעדיך, שזכה לשמוע את קולך הבוטח והמרגיע בוקע ממכשיר הקשר גם כאשר הכל כבר נראה אבוד.
"מפקד יכול להכתיב לכפופים לו רק את המשימה, את ה'איך' הוא יכול להכתיב רק בתנאי שהוא נמצא קדימה, בשטח, ומתרשם באופן בלתי אמצעי מן המתרחש", כך נכתב עליך על ידי עמירם אזוב בספרו "צליחה" כשתיאר את תפקודך בתעלה במלחמת יום כיפור.
בשיחה עם מפקדים לפני יותר מעשור אמרת, ואני מצטט: "אני זוכר מצבים בהם כולם מסביב איבדו תקווה. מצבים שהיה מי שתיאר אותם כחורבן הבית השלישי. כמפקד במצבים הללו הסתכלתי לא למעלה אלא למטה, לעיניהם של הלוחמים שסביבי. מהעיניים שלהם ידעתי שיש כוח. שיש תקווה. שאפשר לנצח".

מילים אלו יכולות להיאמר רק על ידי מפקד אשר מכיר בחשיבות המשימה והמבין כי אין לו נשק עוצמתי, יותר מאנשיו.
מפקד שלא נזקק לשאלה "מיקומך, עבור", השכיחה כל כך ברשת הקשר, פשוט כי ידעת, פשוט כי היית שם- המפקד, בראש הכח.
המפקדים הרבים הסופדים לך מאז הלכת, מספרים על מפקד שהוא מצרף של תכונות נדירות.
בכל מקום בו צעדנו, עברת לפנינו.
כל מטרה שתקפנו, הכרת מקרב עבר בו השתתפת.
כך, בסיור משותף לאורך קו התפר, שאני מפקד אוגדת יהודה ושומרון לצד ראש ממשלה, הפגנת בקיאות אמיתית בכל אתגר מולו התמודדתי בהווה, מכיר את התוואי על בוריו עוד מהימים בהם לחמת באותו האזור בדיוק במלחמת העצמאות.

היוזמה ההתקפית בכל משימה, עוצמת הביטחון שהשרית על פקודיך והבהירות שבה בחרת בנתיב בו תצעיד את הכוחות, הם שעיצבו צבא שלם, נחוש, דרוך ונכון להכריע את האויב.
צבא יוזם ומרתיע המבצע את משימתו העליונה – ניצחון בקרב והבטחת הביטחון לעם ישראל בארץ ובתפוצות, ולמדינתנו, מדינת ישראל שכל כך אהבת.
הרצון להשפיע, לתרום, להנהיג את מדינת ישראל ולבצר את חוסנו של צה"ל הניעו אותך גם בדרכך המדינית. כראש ממשלה הפגנת מנהיגות מדינית וביטחונית נחושה כנגד הטרור בתקופה שבה היה זה אתגר מורכב מאי פעם.
בתוך כך הענקת למפקדי צה"ל את התחושה שליד ההגה ניצב קברניט נחוש ומנוסה שמהווה חומת מגן יציבה לחיילים ולמפקדים. עמידתך המוצקה מאחורי צה"ל היוותה משענת איתנה למשרתים ומסד ראוי לחיזוק הקשר בין העם לצבאו.

לצד היוזמה והתעוזה, לא הנחת לרגע את מימוש חזונו של בן גוריון. חזון זה, הותרת לנו כצוואה ואנו מחוייבים לקיימה, ובראי מחוייבות זו עולה צה"ל לנגב.
בסיסים רבים במרכז הארץ יפונו, ויועתקו אל הנגב אל קרית הדרכה שתישא את שמך, תוך שהם מביאים תועלת ותנופת פיתוח לנגב, לצה"ל ולמדינת ישראל כולה.
זכרך ושמך, לצידם יעבור כל אחד מחיילי העתיד של צה"ל אשר יוכשר בנגב, יעניק משמעות נוספת להבטחה כי גם בעתיד, תוסיף להאיר את דרכם של דורות בוניה ובניה של המדינה.

אריק,
היית מפקד ייחודי ובולט.
בין המפקדים המשרתים בצה"ל, ימשיכו לצמוח הבודדים, שכמותך, ישאו בכובד משקלה של אחריות לאומית. אני מתחייב כי נמשיך להכשירם ברוח שהותרת בלכתך.
כרמטכ"ל, אני דורש מהם להוביל וליזום, להביט במציאות נכוחה, לנתח אותה לעומק, לתכנן ולהיערך למילוי למשימתם. לצד זאת אני דורש מהם גם לזכור שאנו חיים בסביבה שבה הדבר היחיד הוא השינוי כמו גם אי הוודאות הטבעית בשדה הקרב ולכן עליהם לדעת להגיב בהתאם ולקבל גם החלטות קשות בדרך אל המטרה. אני דורש מהם להיות מפקדים שמקבלים עליהם אחריות ונותנים גיבוי, הגאים במשימתם, מחויבים לאנשיהם ונחושים למלא את חלקם בהבטחת החיים של עם ישראל בארצו ובתפוצות.

עומרי וגלעד היקרים, בני המשפחה כולם,
אריק היה וישאר, אבן מאבני המקום, שורשי כמותן ומחוספס כמותן, תבנית נוף המולדת. אתם, אשר הייתם לצידו כל השנים, יודעים כי את השורשיות ואהבת הארץ העביר לפקודיו ואליכם, ובכך יצר דורות שלמים של מפקדים ולוחמים שיודעים מאין באו ועל מה הם נלחמים.

נוח בשלום המפקד, כי אנו כאן עודנו ממשיכים לקול צעדיך.
האדמה עליה הקמת ובה ביססת את משפחתך, אותה הכרת ברגליך, עליה לחמת עם פקודיך כארי המתגבר בכל קרב, היא האוספת אותך אליה עכשיו למנוחת עולמים.

שלוש שמונה אחד שש שש (38166) האלוף אריאל שרון; לוחם, מפקד ומצביא. בשם צה"ל כולו ובשם דורות של לוחמים ומפקדים, בעבר, בהווה ובעתיד, אני מצדיע לך היום בתודה ובהוקרה אין קץ.
יהי זכרך ברוך.